"בעיניי פופ הוא ביטוי לאושר מריר; רוק הוא בדיוק ההפך – זעם ובעקבותיו הנאה משחררת," אומר לנו דוד ברגע של עושר דיאלקטי. והנה אנחנו בצד הפופי של האמן.
מהו הגן הפנימי שאליו המוזיקאי שלנו לוקח אותנו? מדובר בצד האחר של הנפש, בחלק בעל הדמיון והאינטואיציה המצוי בכולנו, בחלומות, בלא-מודע.
