הגן הפנימי 

מהו הגן הפנימי שאליו המוזיקאי שלנו לוקח אותנו? מדובר בצד האחר של הנפש, בחלק בעל הדמיון והאינטואיציה המצוי בכולנו, בחלומות, בלא-מודע. 

בגן הזה יש אורות וצללים, זיכרונות שחמקו, תשוקות שדוכאו. השיר שעל שמו נקרא האלבום מזמין אותנו להטות אוזן, "רק לרגע", ולהקשיב למה שטמון עמוק בתוכנו. בסטמפה דוד מציג דמות ססגונית של אדם, מטורף ללא ספק, המבלבל את שאיפות הגדולה שלו עם המציאות; האנשים שרואים אותו מצטרפים למשחק ומעמידים פני מעריצים. 

שירים אחרים עוסקים בנושאים ישראליים: הרגשתו של עולה חדש נוכח כל קלסתרי הפנים המגוונים של יהודים מכל העולם, נוכח האבן הירושלמית והצלילים המתוקים-מחוספסים של העברית (עולה חדש); וקשה מזה, הקריאה אל אדם שנעלם: "ואולי תשמע את השיר הזה, ממש לגמרי במקרה, ותשוב" (שוב). כמה שירי אהבה, אהבה המהוללת גם בהעדרה (רוצה אותך), אכזבה של אישה מבעל אגואיסט (בשבילה)... ולבסוף, שני שירים העוסקים בארצות מוצאו של דוד: אזכור של אלג'יריה, שם נולדו הוריו (המזרח שלי), וכמה סצנות מן החיים הפריזאיים (מגדל אייפל). 

הטקסטים הם תוצאה של שיתוף פעולה הדוק של דוד עם הכותבים לי עברון-ועקנין, גאולה פלחן-הודס, תֵאוֹ בֶּרֶבִּי, עופר גולני ויוֹלַנד שוסטר.  

מבחינה מוזיקלית הדיסק הזה משקף את אהבותיו המנוגדות של הזמר למלודיות המעודנות של הביטלס, לרוק הכבד בתחילתו, לרוק האנגלי שאחרי הפאנק של שנות ה-80', וגם לג'אז ניו-אורלינסי ש-Prefab Sprout חוזרים אליו. הנגנים הם, בין השאר, אבי סינגולדה – גיטרה; אבי יפרח – בס; ניצן עין-הבר – קלרינט, סקסופון; ואשר פדי – תופים. יש לציין את נוכחותם החשובה של אורן איתן - גיטריסט, בסיסט וטכנאי, של הגיטריסט ניר בן עמרם ושל החצוצרן עדי מאירי. 

העיצוב הגרפי גם כאן הוא יצירתו של יסונורי אינוקאי, שעבודתו מתבססת הפעם על צילומים של וַנסַן גרֶמִייֶה. 

אן סוֹבֶּל